לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

מהר''ל נתיבות עולם

תפילה, תורה וגמילות חסדים

המהר"ל עומד על דברי המשנה באבות א, ב הקובעת כי ישנם שלושה עמודים עליהם העולם עומד:

הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים.

המהר"ל מסביר כי מדובר בשלוש תנועות שונות של האדם בנוגע לזיקה שבינו לבין ה'. הוא ממשיל את שלושת עמודים אלו כנגד שלושת המרכיבים המשמעותיים שבאדם: השכל, הנפש, והגוף.

עבודת התפילה וכ"ש הקרבנות משמעותה היא הקרבת הנפש אל ה'. כלומר, ויתור על העמידה העצמית והיתלות מוחלטת בה'. ההכרה הפנימית שאין לאדם קיום ללא רצון ה' וכל אשר לו הוא ממנו ומה שיחפץ לא יוכל לזכות בו אלא ממנו. נמצא, שיסוד התפילה היא ההתבטלות של האדם לה' ורק מתוך כך ניתן לזכות בקיום העצמי מכוחו של ה'.

לימוד התורה אינו מביא להתבטלות של האדם אלא לדביקות של האדם בה'. אין כאן דרישה לביטול העצמיות של האדם להיות כאין וכאפס אלא להגדיל ולהעלות את הפן האלוקי- שכלי שבו שהוא החלק הרוחני שבו. זו הדרך היחידה ליצור חיבור וקשר עם הצד האלוקי ודביקות בחכמה האלוקית. נמצא, שכאן הזיקה אל ה' מתבטאת בביטול דווקא בהתעצמות של הצד השכלי, שכלולו והתגברותו, כפי שכבר למדנו בנתיב התורה. שומה על האדם להפוך את התורה להיות הדבר שממלא את כל הוויתו ונחשב כערך עליון וכולל של כל שאר הערכים.

בעוד שלימוד התורה הינו ביטוי לתנועה שיש בה כדי להגביר את הדביקות בקב"ה באופן חיובי, הרי שגמילות חסדים הינה ביטוי לתנועה שיש בה כדי להסיר את המניעה של הדביקות בקב"ה והיא החומריות והתבססות העצמית בחיים הפיזיים של כל אדם לגופו. המהר"ל קובע כי מצד שהגוף הוא חומרי ומוגבל הרי שאין לו כל שייכות אל הקב"ה ואינו ראוי לשפעו של ה' כדי שיקיים אותו. קיומו תלוי אך ורק על חסדיו של הקב"ה המעניק לו חיות שלא כמידת הדין שכן הוא מתפשט גם לצדדים החומריים שבעולם. גמילות חסדים יש בה מעין התפשטות של האדם מן החומריות המוגבלת ומצומצמת בעצמו, ופניה אל האחר מתוך ראיה כוללת של הזולת ככלל הכולל אותו ואחרים גם יחד מצד ההיבט הרוחני המצרף בינהם. כיון שכך אדם זה ראוי להתפשטות שפעו של הקב"ה שכן אין הוא חוסם ומונע את השפע האלוקי מלהגיע אליו שהרי הוא יותר מעצים את הפן הרוחני שבו ומצמצם את הפן החומרי והמוגבל שלו.

ר' משה כהן