שעור כללי / תש"ס דף מס' 7
מסכת שבועות, פרק שלישי (כב.)
בענין חיוב קרבן על דיבור בשבועת העדות ובשבועת הפקדון (הרב ליכטנשטיין)
א. יט: סוף המשנה; כב. "אמר להן... בקונמות"; תד"ה "והרי מגדף"; רמב"ן ד"ה
"ומפרקינן"; ריטב"א ד"ה "והרי"
ב. לג: המשנה; לה. "משביע אני... בפקדון"; שם, "ת"ר משביעני... ויש לו"; לג: "ת"ר מנין
שאין הכתוב... אלא בתביעת ממון"(לד.)
ג. רמב"ם שבועות ט:א, ג
ד. לז: "איתמר משביע עדי קרקע... וחד אמר פטור"; שם, "א"ל ר' ירמיה... ולא הכל"; רש"י
ד"ה "משום" תד"ה "מתניתין"
ה. לז. "אלמא קסבר רבה... פטור"; שם, "ת"ש היו שתי... ולא שכיבי"
ו. לב: "היו שתי כתי עדים... קמ"ל" ובתד"ה "הא"; תוס' הרא"ש ד"ה "הא קיימא" (יסודי)
ז. רמב"ם שבועות א:ח-ט, ז:א; גזלה ואבדה ז:א-ב
ח. בבא קמא נו. "אמר מר השוכר... אלא בחד"; נמוק"י (כד. באלפס) "והא דמחייבינן הכא...
הרא"ה ז"ל"; רמב"ם עדות א:א
[ט. חידושי רבינו חיים הלוי טוען ונטען ה:ב עד סוף ד"ה "והנראה"]