משעור / דף מס' 24

 

בעניין אומר מותר (הרב ליכטנשטיין)

 

א. מכות ז: "ת"ר בשגגה... בן קיימא", ובתד"ה אלא.

חי' הרמב"ן ד"ה פרט.

חי' הריטב"א ד"ה גמרא.

שבת עב: תד"ה באומר.

רמב"ם פ"ו הל' רוצח ושמירת נפש הל' י'.

 

ב. מכות ט. "חוץ מעל ידי גר תושב... ולא למד" ובתד"ה דאומר וד"ה רב חסדא.

 

ג. שבת סז: המשנה והגמרא עליה.

סח: "והכי איתמר... שהיתה לו ידיעה" ובתד"ה אבל.

רמב"ם פ"ב הל' שגגות הל' ב'.

 

ד. שבת ע: "בעא מיניה רבא... אלא לא שנא" ובתד"ה העלם.

 

ה. כריתות ג. "המחלל את השבת... וזדון עבודות"

[שיטה מקובצת אות א' (החידושים הנדפסים בסוף המסכת)].

שבת עב: רש"י ד"ה עד כאן.

חי' הר"ן שם ד"ה עד כאן.

 

ו. כריתות ב. רש"י בסוף העמוד "אכל אומר מותר... ופטור".

 

ז. הוריות ב: "זה הכלל... בהוראת ב"ד חייב"

[יבמות צב. "ניסת... את ההר"].

רמב"ם פי"ג הל' שגגות הל' א' בסופה "וכן אם הורו... חטאתו".

חי' ר' חיים הלוי על הרמב"ם פי"ג הל' שגגות הל' ד'.

רמב"ם פ"ה הל' שגגות הל' ו'.

רמב"ן על התורה ויקרא א: ד.

[ביצה כה: תד"ה אורח]

 

ח. שו"ת הרשב"א חלק א' סי' אלף קפ"ט, "והלכך אשה זו וכו'.

שו"ת מהרי"ק, סי' קס"ה.

שו"ע אבן העזר סי' י"ז סנ"ח וסי' קע"ח ס"ג.

שו"ת מהרי"ק סי' פ"ד בסופו.

 

ט. בכורות כג. תד"ה סבר

[שו"ת "חוט המשולש" לר' חיים מוולוז'ין סי' י"ג.]