שיעור / תשל"ח דף מס' 14
מסכת שבת, פרק ראשון (ח.)
בעניין לבוד וארעא סמיכתא (הרב ליכטנשטיין)
א. ח., "אמר אביי...עשויות"; רש"י ור"ח; תד"ה כפאה וד"ה שבעה; תוס' הרא"ש; ד"ה כפאה; "ב על
המאור" ורמב"ן במלחמות על אתר; ר"ן, ג. באלפס, ד"ה כפאה (בעיקר, סוף הדיבור) רשב"א, ד"ה
כפאה: חי' הר"ן, ד"ה רב אשי וד"ה ולהא, פסקי הרי"ד, ד"ה רבא;
רמב"ם פי"ד הל' שבת הל' י"ט.
ב. לבוד בסוגיות אחרות
1. במחיצות שבת - עירובין טז:, "מקיפין...ואוקמיה בפחות מג'"; רמב"ם, פט"ז הל' יז-יח
(נ.ב. נושא זה יושלם במסגרת סוגיית פרוץ מרובה על העומד)
2.בסוכה - טז., המשנה; טז:, "מחצלת ארבעה...שבעה"; ובריטב"א, ד"ה אמר; יז., ראשית המשנה; יח.,
"באמצע פליגי...דהכי גמירי להו"; ובתד"ה אין (עד "משום מחיצה"); ז., "רבי סימון...כלבוד דמי"; שם,
"דופן סוכה...שלשה טפחים, וברש"י שם,
רמב"ם פ"ד הל' סוכה הל' ד';
(יט., "רבי אושעיא...טבילה"; רש"י, ד"ה אמר; תד"ה לא)
(3.עירובין עח., "אמר רב יהודה...שבעה ומשהו")
4.עירובין עו., "חלון...לא חשיב", ובתד"ה לימא
5.שבת צז., "מנא הא מילתא...גמירי לה"