שעור כללי / תשמ"ד דף מס' 18
מסכת כתובות, פרק ראשון (ט.)
בעניין כיצד אשה נאסרת לבעלה (הרב ליכטנשטיין)
א. סוטה לא. המשנה, שם ג: "תנן התם... זו עדות טומאה", ובתוס'
קידושין סו. "איבעיא להו... לא תפקה" ובתוד"ה אמר, ובתוס' רא"ש ורשב"א
רמב"ם סוטה פ"א הל' א, ב, ט, יד, טו [מל"א הי"ד ד"ה האשה] איסורי ביאה פ"ח הי"ב ומ"מ.
ב. כתובות ט. "האומר פ"פ... כשני עדים דמי", תוד"ה ומי, תוס' הרא"ש ד"ה מפני מה; רשב"א ד"ה הא דאקשינן וד"ה פ"פ; שטמ"ק (מה:) ד"ה
וז"ל שיטה ישנה; [מאירי (עמ' 43) ד"ה הכחישתו]
ג. יבמות כד: "דתניא רוכל יוצא... תצא", רא"ש (ס' ח) ("... מוכחא מילתא דיש כאן טומאה).
ד. נדרים צ: המשנה.
ה. יבמות יא "אמר רב צרת סוטה... הויה ואישות כתיב ביה".
[רמב"ם יבום פ"ו הי"ט, וחי' ר' חיים עד סוף ד"ה "והנה ביבמות"].