שיעור / תשל"ז דף מס' 10
מסכת בבא קמא
בעניין טמון באש (הרב ליכטנשטיין)
א. ס., "השולח את הבערה... כתב או השדה"; רש"י, ה:, ד"ה לפטור.
ב. סא:, המשנה השניה והגמרא עליה עד "לאו כל כמיניה"; תד"ה לפלוג, ובתוס' רבינו פרץ, ד"ה ומודים וד"ה לפלוג; ראב"ד ד"ה אבל; תד"ה
אלא; רשב"א, ד"ה אמר; תוס' רבינו פרץ ד"ה חטין.
ג. תד"ה לרבי יהודה; תוס' רבינו פרץ, ד"ה ולרבי יהודה עד "משום חציו"; ר' יהונתן (בשטמ"ק), ד"ה לרבי יהודה.
ד. ירושלמי, פ"ו ה"ז, עד "ה"ז נשבע ונוטל".
ה. רי"ף על אתר, עד "לאו כל כמיניה"; "בעל המאור" ורמב"ן במלחמות; השגת הראב"ד, ד"ה וחזינן או חי' הראב"ד, ד"ה אמר אברהם
רשב"א, ד"ה עשו; רמב"ם, פי"ד הל' נזקי ממון הל' ח-י"ב (רא"ש, פ"ו סי' ט"ז).
ו. כב:, תד"ה והיה; ספר הישר, סי' תקל"ב (מקור דברי ר"ת שהובאו בתוספות); (תוס' תלמיד ר"ת, עמ' קי-קיא, "וזה לשון... מיניה").
ז. כג., "אמר רבא קשיא... כלו ליה חציו"; ראב"ד, ד"ה בשלמא; שטמ"ק, ד"ה טמון.
(נ.ב. הרשימה הנ"ל אינה כוללת מקורות המתרכזים בבעיות טוען ונטען המשתזרות בסוגיא).