ישיבת הר עציון (בית המדרש הווירטואלי)

*****************************************

שיחות ראשי הישיבה

********************

"ועשו ארון"

שיחה לפרשת תרומה

מאת הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א*

ועשו ארון עצי שטים...   (כ"ה, י).

מדוע נאמר הציווי על עשיית הארון בלשון רבים - בניגוד לציוויים על עשיית שאר הכלים ("ועשית שלחן", "ועשית מנורת זהב" וכו') ואף בניגוד לציוויים השונים בפרשת הארון גופה ("וצפית אתו... ועשית עליו זר זהב..." וכו')?

רמב"ן מציע לכך שני פירושים:

(א) ועשו ארון - יחזור אל בני ישראל הנזכרים למעלה, ואחרי כן 'וצפית אתו', 'ויצקת לו', וכולן בלשון יחיד, כי משה כנגד כל ישראל.

(ב) ויתכן שירמוז שיהיו כל ישראל משתתפין בעשיית הארון, בעבור שהוא קדוש משכני עליון, ושיזכו כולן לתורה.

את פירושו השני תומך רמב"ן בדברי מדרש רבה (שמות רבה ל"ד, ג):

מפני מה בכל הכלים האלה כתיב 'ועשית', ובארון כתיב 'ועשו ארון'? אמר רבי יהודה ברבי שלום: אמר לו הקב"ה: יבאו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם לתורה.

המדרש שם ממשיך ודורש בשבחי התורה:

אמר רבי שמעון בן יוחיי: שלושה כתרים הם: כתר מלכות וכתר כהונה וכתר תורה. כתר מלכות - זה השלחן, דכתיב בו 'זר זהב סביב'; כתר כהונה - זה המזבח, דכתיב בו 'זר זהב סביב'; וכתר תורה - זה הארון, דכתיב בו 'זר זהב'... ומפני מה בכולן כתיב 'ועשית לו' ובארון כתיב 'ועשית עליו'? ללמדך שכתר תורה מעולה יותר מכולן, זכה אדם לתורה כאילו זכה לכולן.

שני שבחים שונים מתאר כאן המדרש, שמהם נגזרות שתי הסתכלויות שונות משני כיוונים הפוכים על היחס שבין התורה ובין הארון. דרשתו של רשב"י מתייחסת למעלה היתרה שיש לתורה על פני הכהונה והמלכות - המיוצגת בזר שעל הארון; ואילו דרשתו של רבי יהודה ברבי שלום אומרת כי כולם צריכים לעסוק בארון כדי שיזכו לתורה. לפי הדרשה הראשונה משתקפת מעלת התורה בעיסוק בארון, בעוד שהדרשה השנייה גורסת כי העיסוק בארון הוא שיוצר זיקה לתורה אצל עם ישראל. את שתי הנימות הללו מבטא גם רמב"ן עצמו בדבריו: "שיהיו כל ישראל משתתפין בעשיית הארון (א) בעבור שהוא קדוש משכני עליון (ב) ושיזכו כולן לתורה".

כמובן, הדברים אינם סותרים זה את זה אלא משלימים זה את זה: בגלל מעלת התורה ומרכזיותה צריכים הכול להתקשר אליה ולעסוק בה. שלא כבדתות אחרות, שבהן העיסוק בא-ל ובחוקיו הוא עניין לבודדים, וכל השאר רק מקיימים את החוקים אך אינם עוסקים בלימודם, ביהדות העיסוק בתורה הוא נחלת הכלל - איש איש כפי רמתו ומדרגתו. כך מסביר רמב"ן ביחס לתרומת כלל ישראל לבניין הארון: "שיתנדב כל אחד כלי זהב אחד לארון או יעזור לבצלאל עזר מעט או שיכוונו לדבר" - יהיו שיעזרו הרבה, יהיו שיעזרו מעט, ויהיו שרק יזדהו עם המעשה ולא יעסקו בו בפועל; וכך גם בתורה: לא כולם יכולים להיות מיושבי בית המדרש במשך כל חייהם, אלא כל אחד ואחד עוסק בתורה כפי כוחו וכמידה שחננו ה'.

המדרש שהבאנו לעיל בדבר עדיפותו של כתר תורה על כתר כהונה ועל כתר מלכות הוא ללא ספק מרחיק לכת. כך כתב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פ"ג ה"א):

בשלושה כתרים נכתרו ישראל: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה זכה בו אהרן... כתר מלכות זכה בו דוד... כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל... כל מי שירצה יבוא ויטול. שמא תאמר שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה, הרי הוא אומר 'בי מלכים ימלוכו, ורוזנים יחוקקו צדק, כי שרים ישורו', הא למדת שכתר תורה גדול משניהם.

אלא שהמדרש מרחיק לכת אף יותר ממה שכתב הרמב"ם:

ללמדך שכתר תורה מעולה יותר מכולן, זכה אדם לתורה - כאילו זכה לכולן.

אין אלו רק כתרים מקבילים, שאחד מהם חשוב מהאחרים: הזוכה בתורה - כאילו זכה גם בכהונה ומלכות. הדברים אינם אמורים, כמובן, ברובד הפשוט, הפונקציונלי: מי שילמד תורה לא יהפוך לכוהן או למלך, שהרי הכהונה והמלכות נתונות, כדברי הרמב"ם, לזרעו של אהרן ולזרעו של דוד. הדברים אמורים ברובד עמוק יותר: מבחינה ערכית, הכהונה והמלכות אינם אלא אמצעי להגיע לכתר תורה; התורה חשובה מהן, והן באות לשרת אותה. גם בשעה שאנו עוסקים בענייני המלכות (המדינה), צריכה כל העת לעמוד בתודעתנו מרכזיותה של התורה בחיינו. תחושת הזיקה לתורה צריכה ללוותנו בכל אשר נפנה, בידענו כי כל מה שנעסוק בו, ויהא חשוב ככל שיהא, הוא טפל לתורה ולא בא אלא לשרת את לימודה.

כל הזכויות שמורות   2002   לישיבת הר עציון

********************************************

כדי להירשם:

 

ניתן למצוא "טופס אוטומטי להרשמה" באתר שלנו:

http://www.vbm-torah.org/hebsub.htm

 

דרך דואר אלקטרוני, אפשר לשלוח בקשה לכתובת

MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל את רשימת השיעורים יש לשלוח בקשה לכתובת:

LISTS@VBM-TORAH.ORG

עם התוכן:

GET YHE-ABOUT COURSES

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@ETZION.ORG.IL