mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה

 
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן.

 ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

 

ה¯ד¯ל¯ק¯ת¯ ¯נ¯ר¯ ¯ח¯נ¯ו¯כ¯ה¯ ¯ל¯ח¯י¯י¯ל¯י¯ם¯ ¯ו¯ל¯מ¯ט¯י¯י¯ל¯י¯ם

 

¯ה¯ר¯ב¯ אהרן ¯ל¯י¯כ¯ט¯נ¯ש¯ט¯י¯י¯ן   (המאמר הופיע ב"עלון שבות" מס' 84.   לגבי היבטים עקרוניים נוספים של הבעיה, עיין¯במאמרו של הרב ליכטנשטיין - "תשובה בעניין הדלקת נר חנוכה ע"י חיילים הנמצאים בשטח" -¯"עלון שבות" שנה ה', גליון כ"ג.)

 

 

שאלה:   מה דינם של חיילים הנמצאים בשטח ושל מטיילים, בהדלקת נר חנוכה?

 

תשובה:   במאי דבדקו לן מרנן, לחוות דעתי בתמצית, ביחס להדלקת נר חנוכה על ידי ¯הנמצאים בתנאי שדה בשטח, אם כחיילים ואם כמטיילים, הנני בזה לסכם דעתי למעשה בנדון.

 

 

"ת"ר מצות חנוכה נר איש וביתו", ופירש רש"י: "נר אחד בכל לילה, ואיש וכל בני ביתו¯ סגי להו בנר אחד" (שבת כא:).   כלומר, "ביתו" מתפרש במובן: "את יעקב איש וביתו באו", ¯כ"משפחתו", כ"הנטפלים אליו" וכו'.   מתעוררת אם כן שאלה, האם יש גם צורך בביתו כמקום ¯ההדלקה, ואם כן, מהי הגדרת ביתו לגבי הלכה זו.   אשר לשאלה הראשונה, יעויין בהמשך ¯הסוגיא: "ת"ר נר חנוכה, מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ; אם היה דר בעלייה, מניחה בחלון ¯הסמוכה לרשות הרבים, ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו", דמשמע שההדלקה צריכה להיות ¯צמודה לבית, ומה שנאמר לשון "מצוה", שמשמעותו לכתחילה, היינו לגבי פתח ביתו מבחוץ,¯ ובדיעבד ובשעת הדחק יכול להניחו על שולחנו, אך במקום שאינו ביתו אינו יכול להדליק.   וכך ¯לשון הרמב"ם: "ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות" (פ"ג מהל' חנוכה הל' ג').   אמנם יש פוסקים הסוברים שאין ביתו מעכב - כך במכתבו של ר' ¯בנימין זילבר (מצוטט בשלהי "מצות נר איש וביתו" לר' אליהו שלזינגר, עמ' קל), ואף ייתכן¯ שכך יש ללמוד מדברי ה"אורחות חיים":   "וכן מי שהולך לכפר שאין בו ישראל ולן שם בלילי¯ חנוכה, אע"פ שאין לו שם בית מיוחד, שמענו שהר"ר משולם היה נוהג להדליק ולברך לזכרון ¯הנס" (הל' חנוכה, סי' ב) - אולם נראה שודאי אין לסמוך על כך, ואין להדליק שלא בביתו, ¯וכבר צוח הט"ז (סי' תרע"ז ס"ק ב') על טעות המדליקים במקום אליו הוזמנו לסעודה, במקום ¯להדליק בביתם, "דזה היה כאילו עומד בשעת ההדלקה על רחוב העיר, דאין שייך לו שם ¯ההדלקה".

 

  אמנם באשר להגדרת ביתו, יש מקום לדון, דיש סוברים דבעינן בית, כלגבי מזוזה ומעקה,¯ בעל מחיצות ותקרה, שיעור מסויים וכו', ודייקו כך ממה שמשמע מרש"י (שבת כג. ד"ה הרואה),¯ שאין היושב בספינה מדליק.   ברם, לא כן דעתי, דנ"ל ברור דביתו לגבי נר-חנוכה, היינו מקום ¯מגורי קבע, ולו יהי תחת כיפת השמים, ואין כאן דין חפצא של בניין, אלא מקום המשמש למטרה ¯מסוימת.   ופוק חזי שהברייתא בסוכה (ג.) לא מנתה נר-חנוכה בין הדברים אשר לגביהם בית ¯זקוק לשיעור ד' אמות על ד' אמות, אלא שכדי שמקום כזה ייקרא ביתו של אדם, הוא צריך ¯להיות מקום מגורי קבע.   ובשיעור הקבע מסופקני, והנראה לי בזה, שלמעלה מל' יום ודאי חשיב¯ קבע, פחות מז' ימים ודאי חשיב ארעי, ואילו לגבי בין ז' לל' יום אין בידי להכריע, ומעין¯ מה שהסתפקו הפוסקים לגבי קבע בבונה בשבת וכדומה.   על-כן, במקרה כזה לדעתי יש להדליק, אך¯ בלא ברכה.

 

  אם-כן, חיילים השוהים בשטח למעלה מל' יום, אם הם לנים בטנק ויכולים להדליק על ידו ¯בבחינת "פתח ביתו מבחוץ", מה טוב, ובתנאי שאין כאן אף בעייה בטיחותית, ואת זה יש לברר¯ בקפדנות רבה, וסכנתא חמירא מאיסורא.   אף אם הם דרים ללא קורת גג וללא מבנה - מצב שכיח לאחרי מלחמה, אך כיום נדיר - ידליקו בברכה.   דבר זה עדיף מלסמוך על כך שיברכו עליהם ¯בביתם מדין אכסנאי, דייתכן שאחרי היעדרות ממושכת מן הבית אין הדלקת ההורים או האשה ¯בביתם פוטרתם.   ודומני דהוא הדין אם טרם שהו במקום שלושים יום, אך התחילו לגור בו ¯ושהותם אמורה להיות למעלה מל'.   אמנם בזה יש כבר מקום לפקפק.

 

  אם אמורים להיות במקום פחות משבוע, כפי ששכיח במטיילים, לא יוצאים ידי חובת הדלקה,¯ שהרי אין כאן בית.   אפילו ידי חובת ראייה לא יוצאים בנסיבות אלו, מכיון שהנר שהדליקו,¯ ואותו רואים במקום, אינו חפצא של נר-חנוכה, כיון שאינו צמוד לבית.   על-כן, במקרה כזה ¯צריך המטייל לסמוך על כך שמדליקים עליו בביתו, כמו באכסנאי.   אמנם אז חסר קיום ראייה,¯ ולדעת הסוברים כי רמת מהדרין מן המהדרין מחייבת הדלקת כל אחד ואחד, אף רמה זו חסירה.¯   ובכן, ירא שמים יימנע מלהיכנס למצב כזה, ולא עוד, אלא שאם הוא בן-ישיבה ולמעשה גר במשך ¯רוב השנה בישיבה ולא בבית הוריו, ייתכן שאין הדלקתם פוטרתו מדין אכסנאי, ושומר נפשו ¯ייזהר בכך.

 

  ואין לשאול מדוע לא ידליק במקום שלן בו אם אין צורך בבניין (כשם שכל אכסנאי שלא ¯מדליקים עליו בביתו מדליק במקום שהותו הארעי), דבמקרה הרגיל   של אכסנאי, שנהוג שמדליק ¯באכסניא ואפילו אם לן בה לילה אחד בלבד, הרי הוא נמצא בבית, הן בבניין והן במקום¯ מגורים קבוע, אלא שאין זה ביתו.   אמנם אין הדבר מבואר בסוגיה, דייתכן שבמקרה כזה אין ¯עצה אלא השתתפות בפריטי, או שמדובר במי ששוהה באכסניא תקופה ארוכה.   ובכן, גם אם לן בו¯ לילה אחד בלבד, יש לראותו כביתו הארעי, וזה יסוד המנהג להדליק בו.   אך מטייל הלן לילה ¯בגן אינו נמצא בכלל בית, וכדי להפוך את מקומו לחפצא של בית יש צורך בשהות קבע, דאילו ¯נקלע למקום תחת כיפת השמים המשמש כמגורים באורח קבוע, והוא אישית נמצא שם רק ללילה, ¯היה יכול להדליק ולברך.   לעומת זאת, אם שהותו הנוכחית היא שאמורה להטביע שם בית על ¯המקום, היא מוכרחה להיות שהות קבע.   ונראה שזה החסרון בספינה לדעת רש"י, כלומר, מדובר¯בספינה שאינה משמשת למגורים אלא לנסיעות לאורך החוף.

 

  מתוך כך, אינני חושב שאפשר לסמוך על פתרון עבור מטיילים ששמעתי בשם חכם אחד,¯ דהיינו, שידליקו בתוך המשאית, מתוך הנחה שיש להגדירה כבית, היות ויש לה מחיצות וגג.¯   ברור שאין המשאית משמשת למגורים קבועים, ובכך אינה בגדר בית, ואף מי שילון בה באותו¯ לילה אינו מקיים הדלקה בביתו.   ואף שיש מגדולי הפוסקים שהורו להדליק ברכבת או בעגלה (יעויין בשו"ת מהרש"ם (ח"ד סי' קמ"ו) וב"ערוך השולחן" (סי' תרע"ז ס"ק ה'), הנראה ¯לענ"ד כתבתי, וחוששני בזה משום ברכה לבטלה.   ייתכן   שאף הם אמרו את הדברים רק בקרונות ¯העשויים לאכילה וללינה (ברכבת בה היו נוסעים כמה ימים זה ודאי ייתכן), אף כי לדעתי גם ¯רכבות כאלה אינן בגדר בית.   בכל אופן, במשאית העשויה להובלות משך כמה שעות נראה ברור ¯שאין כאן בית, והרוצה להדליק ידליק, אך אין לברך.   והיות שלדעתי לא יוצאים ידי חובת¯ הדלקה במקרה כזה, יש להיזהר מלהיכנס למצב ביטול מצוה.

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

   GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

  INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון